דילוג לתוכן

ראש לשכת עורכי הדין: שמאלנות זוחלת וקידום העסקת ערבים (נחשו מי משלם)

נובמבר 10, 2010

במסגרת סקירתי את המוסדות הציבוריים המשתמשים בכספים שלי לצורך פעילות פוליטית שמאלנית, לא התייחסתי ללשכת עורכי הדין.לשכת עורכי הדין מקיימת את פעילותה בזכות דמי החבר שאני משלם לה. גם היא מואשמת מדי פעם בכך שהיא משתמשת במעמדה הציבורי לצורך הבעת עמדות פוליטיות ותמיכה ביוזמות פוליטיות (שמאלניות כמובן). בגיליון הנוכחי של כתב העת של הלשכה, שהגיע לביתי אתמול, מנסה ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, להתמודד עם הטענות האלה. מדובר באחד המאמרים המצחיקים שקראתי (הקישור מוביל לדף שבו אפשר לעבור לקובץ PDF – המאמר בעמוד 5). עו"ד גיא-רון מתחיל את המאמר בעמדה אחת, אך אט אט, זוחל לכיוון עמדה שמצדיקה את התנהגות הלשכה מנימוקים לא משכנעים. הצטרפו אלי לקריאה מודרכת. קטעים מן המאמר יובאו בין מרכאות. הערותי ימוקמו בסוגריים.

כותרת המאמר: "עושים מה שנכון" (אני בעד).

"אין לנו מחלוקת בלשכת עורכי הדין על כך שאל לנו לעסוק בלשכה בנושאים פוליטיים. על כך יש הסכמה מקיר לקיר (גם אני מסכים).

"אולם יש בינינו מחלוקות משמעותיות בשאלה מהם נושאים "פוליטיים"" (ידעתי שיהיה כאן איזה קץ')

….

"בכל עניין "פוליטי" יש גם היבט "משפטי", ובדרך כלל גם להיפך. מבין אלה אנו משתדלים לעסוק בלשכה רק באותם עניינים שהגוון המשפטי שלהם הוא הבולט (גם אם יש בו קורטוב פוליטי)" (נו טוב, אם יש רק קורטוב פוליטי – אז בסדר)

"הגנה על זכויותיהם של הומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים (להט"ב) אינה נושא פוליטי" (סבבה)

"התנגדות לגירושם של ילדי עובדים זרים אינה פוליטיקה" (באמת? אז איך זה שמתנהל על זה ויכוח פוליטי כל כך גדול? ואם כבר מתייחסים לעניין כאל עניין "משפטי" אז איך זה שעמדת הלשכה דווקא יוצאת נגד שלטון החוק ואכיפתו. העניין המשפטי כאן הוא פשוט – העובדים הזרים הם עבריינים ששוהים בישראל שלא כחוק. מי שתומך בשלטון החוק צריך לתמוך בהעמדתם לדין ובסילוקם מן הארץ).

"גם השאלה האם למדינה יש סמכות לפעול מחוץ למים הטריטוריאליים שלה כדי להגן על בטחונה אינה פוליטית" (נכון, לפי המשפט הבינלאומי מותר לעצור מי שמתכוון להפר סגר ימי – זוהי תשובה משפטית לשאלה משפטית. ההשוואה לסוגיית העובדים הזרים הלא חוקיים אינה ממין העניין).

"כך גם ההכרח של המדינה לקיים כל צו שיפוטי של בתי המשפט, לרבות ציוויים נושאי אופי בטחוני או תקציבי. משניתן הציווי השיפוטי הרי הוא מחייב, ואת המחלוקות והמאבקים יש לנהל לצד קיומו ולא תוך ניסיון לעקרו מתוכן או לעכבו (אכן, מילים כדורבנות עו"ד גיא-רון. לצערי לא ראיתי את הלשכה מוחה כאשר ממשלת ישראל, פעם אחר פעם, צפצפה על פסקי דין של בתי המשפט שלה ושחררה מאות אסירים מורשעים ואפילו רוצחים בשביל לעשות מחוות לפלסטינים. לא ראיתי את הלשכה נדרשת לנושא אי אכיפת חוקי התכנון והבניה בנגב ולא לכך שהמשטרה והצבא מאפשרים מדי שבוע למאות פלסטינאים להפר צווי סגירת שטח ולהפגין בצורה אלימה ליד גדר ההפרדה בבלעין ובנעלין).

"ומה עם חוק הנאמנות? דומה שההתעשתות האחרונה, התיקון לכוונה המקורית, כך שתידרש הצהרה זהה מכל המתאזרחים, מעקר מההצעה את מרב אופיה הגזעני המקורי (סליחה? לא אמרת לפני רגע שלא עוסקים בפוליטיקה? מאיפה בכלל הגענו לדבר על הצעת החוק של הצהרת הנאמנות? ואם כבר התחלת לבטא את דעותייך הפוליטיות, אדוני ראש הלשכה, האם אתה באמת סבור שההצעה היא גזענית? אם כן, זה אומר שגם הממשלה שקידמה את ההצעה היא גזענית. האשמה חמורה, לא? לגופו של עניין, הצעת החוק המקורית, שלפיה רק מתאזרחים שלא יקבלו אזרחות מכוח חוק השבות יחויבו להישבע אמונים, היא לא גזענית. היא לא נסמכת על תפיסה של עליונות הגזע היהודי על פני שאר הגזעים. ההבחנה הזו בתנאים הנדרשים לקבלת אזרחות בין יהודים ללא יהודים, נשענת על העיקרון לפיו מדינת ישראל הינה מדינתו של העם היהודי. על ההנחה הזו נשען גם חוק השבות עצמו, שכל מהותו היא הבחנה בין יהודים ללא יהודים בתנאים לקבלת אזרחות. לא צריך להיות ראש הלשכה כדי להבין את זה).

"אבל עדיין, הכשרות המשפטית האפשרית הזו מסריחה" (אם הפן המשפטי הוא כשר, אז הסרחון הוא פוליטי, לא? אז למה אתה מתעקש לעסוק בזה?)

"יש הבדל בין הדרישה מכל אזרחי ישראל לחיות במדינה שחוקיה נקבעים על פי אופיה היהודי והדמוקרטי, לבין הדרישה מנבכי נפשם להאמין באופי זה ולתמוך בו" (א. אין דרישה מאזרחי ישראל לחיות במדינה יהודית ודמוקרטית. אחת מזכויות היסוד בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו היא הזכות לצאת את הארץ. ב. הדרישה לחתום על הצהרת הנאמנות אינה מופנית לאזרחי המדינה אלא לאלה המבקשים להתאזרח.  ג. הכניסה לנבכי הנפש של המבקש להתאזרח, בדמות חתימה על הצהרה, היא לא נורא רצינית ופוגענית. חתימה על הצהרות, שכוללות בתוכן הרבה התחייבויות בעלות אופי מצפוני, היא תנאי לקבלת אזרחות בהרבה מאוד מדינות בעולם. אבל רגע, רגע! אדוני ראש הלשכה, אמרת שבלשכה לא עוסקים בפוליטיקה ועכשיו פתאום אתה עוסק בפוליטיקה בלי לתת שום הסבר לסטייה מההצהרה העקרונית שלך בתחילת המאמר!)

"אני מעריך שאף תושב בקטלוניה לא יסכים גם כיום להצהיר שהוא רוצה ומאמין בכך שקטלוניה תהיה לעולמי עד בעלת אופי ספרדי ולא קטלוני. עובדה זו אינה סותרת את אזרחותם הספרדית השוויונית והטובה של תושבי קטלוניה (גם אם אין להשוות את אופיו של הסכסוך בין שני האזורים)" (כמו שואמרים אצלנו, אין הנדון דומה לראיה. הקטלונים אולי שואפים שקטלוניה תהיה בעלת אופי קטלוני, אבל לא נראה לי שאכפת להם ששאר ספרד תהיה ספרדית. בדוגמא הישראלית לא מבקשים מהפלסטינאים להצהיר שיהודה ושומרון או עזה או ירדן יהיו יהודיות, אלא שמדינת ישראל תהיה יהודית. בקיצור, הקטלונים רוצים עצמאות. הפלסטינאים רוצים שליהודים לא תהיה מדינה. חוץ מזה, חשוב להדגיש שוב. כמו שבדוגמא של גיא-רון לא מבקשים לפגוע באזרחות של הקטלונים, גם במקרה שלנו אף אחד לא מבקש לגעת באזרחות של ערביי ישראל. אנחנו מדברים על אנשים שמבקשים לקבל אזרחות ולא על כאלה שהם כבר אזרחים)

"ייתכן שבחברה השסועה שלנו, השאלה כבר מזמן איננה האם העניין "פוליטי" או "משפטי", או האם אנחנו "צודקים" ביוזמתנו וברעיונותינו השונים. השאלה היא אנחנו "חכמים" בהתנהלותנו, ונניח לרגע לשאלות המשפטיות שהיא מעלה בקרבה ולצידה" (הבנתם? התחלנו בהצהרה לפיה הלשכה לא עוסקת בפוליטיקה. אחרי זה נסוגנו קצת ואמרנו שבעצם לא ברור בדיוק מה זה נושא פוליטי. אחר כך אמרנו שאפשר להתעסק בנושאים פוליטיים אם מדובר בעצם בעניין שהוא ברובו משפטי אך יש לו קורטוב פוליטי. בסוף המאמר כבר לא חשוב האם העניין פוליטי או משפטי והקריטריון הוא האם אנחנו חכמים בהתנהלותנו).

בקיצור, ראש הלשכה, במאמר "זוחל", מצהיר שהלשכה תמשיך לשמש שופר של השמאל בלי שאף אחד מינה אותה לכך ובלי שיש לכך קשר כלשהו לתפקידה הציבורי.

בעמ' 135 לכתב העת אנחנו כבר רואים דוגמא לאידיאולוגיה הזו: "הלשכה יוזמת הצעות חוק לעידוד העסקת ערבים בשוק העבודה", כך אומרת הכותרת. הכתבה מדברת על יוזמת הצעת חוק של הועד המרכזי של הלשכה. הצעת החוק תעודד מעסיקים לשכור ערבים לעבודה על ידי מתן כסף מהמדינה. קצת מזכיר את חוק מחזור הבקבוקים רק שבסוף לא מזדכים על העובדים הערבים. מעניין מה קורה אם אני מעסיק אדם שאמו ערביה ואביו יהודי… מקבלים חצי תמריץ או שהדם היהודי שלו שולל את היכולת לקבל את התמריץ בעבורו. האם יש רף עליון של ערבים שמותר לי לקבל עליהם תמריץ? יכול להיות שהחל מכמות מסוימת של ערבים העלות השולית של הערבי תעלה על הרווח השולי שאני מרוויח מהעסקתו?  ומה עם דרוזים, בדואים, צ'רקסים? יהיה תעריף לכל סוג? אם זה בדואי ששירת בצבא – זה  שווה פחות? אם זה דרוזי מרמת הגולן שמזדהה עם הסורים אז  זה כמו ערבי רגיל, לא? בהאי עם מבטא ערבי תופס? אח של סופי צדקה – יש תמריץ? אם אני מביא ערבי שינקה זה שווה אותו כסף כמו עו"ד ערבי שאני שוכר לעבודה?  לא נשמע הגיוני. ומה עם אנשים שהם לא מעסיקים אבל סתם אוכלים הרבה חומוס, פלאפל ועל האש? למה העסקה מזכה בתמריץ וקבלת שירותים מערבים לא?

 יש כאן הרבה סוגיות פתוחות ובדיוק בשביל זה אני משלם דמי חבר. הועד המרכזי יישב, יעשה עבודה מסודרת, יבצע מחקר, יקבע בדיוק מה זה ערבי,  יחלק את כל הערבים לסוגים כמו שצריך וימפה את כל האינטראקציות הכלכליות של יהודים עם ערבים. בסוף יקבעו נוסחה הוגנת וצודקת שתבהיר כמה מקבלים על כל סוג עסקה עם כל סוג של ערבי.  זה הרי התפקיד של הלשכה, לא?

מודעות פרסומת

From → Uncategorized

One Comment
  1. עופר permalink

    יופי של מאמר. ומה אומרים על כך גונבי-הדעת משמאל?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: