ירון לונדון משחק אותה
קראתי היום בבלוג של נעמה כרמי ובעין השביעית על טורו של ירון לונדון בידיעות. לונדון כתב שישראל צריכה להרוג אסירי חמא"ס, אחד-אחד, עד לשחרורו של גלעד שליט.
לי ברור מאוד למה כתב לונדון את מה שכתב. כמו שברור לי שהמאמר לא משקף את עמדתו האמיתית. התקשורת הישראלית מורכבת מ-98% של אנשי שמאל (ביניהם לונדון). אנשי התקשורת אוהבים מאוד להרגיש כאילו הם הילד שצועק "המלך הוא עירום". לכן, הם מבלים חלק נכבד מזמנם בלבקר את הנעשה בישראל מנקודת מבטם השמאלנית. עם זאת, קצת קשה לאיש התקשורת הממוצע להרגיש שהוא יוצא נגד הקונצנזוס, כשהקונצנזוס התקשורתי עצמו הוא להתקיף את הקונצנזוס תמיד מאותו הצד. לכן אנחנו רואים מדי פעם עיתונאים אנשי שמאל שיוצאים נגד השמאל כדי להרגיש קצת שוב איך זה לצאת נגד הקונצנזוס: בן דרור ימיני שמתקיף את השמאל הקיצוני, ארי שביט שפעם בכמה זמן מפרגן לביבי, בן כספית שיוצא נגד ה"קרן החדשה". כמו בתאטרון השיקספירי של פעם, שבו שיחקו גברים גם את הדמויות הנשיות, גם אצלנו בתקשורת יש שמאלנים שמשחקים את הדמויות הימניות. ימיני וכספית לפחות מצאו נושאים שהם מזדהים איתם. לונדון פשוט כתב מאמר שהוא עצמו לא מסכים עם תוכנו.
שלום מחר 
אני חושש שפה אני חולק עליך. לעניות דעתי האמירות של לונדון בנוגע לחמס אותנטיות. הן אלימות ונחרצות כיאה לשמאלן קיצוני מצוי הרואה את העולם בשחור ואת עצמו בלבן. אל תדאג, הוא יתעשת ברגע שבחמס יסבירו לו בנחת כמה שהישראלים חלאות והם הקורבנות. תגובתו איננה אלא ביטוי, מעט אנומלי אמנם, ליצריות שמאפיינת את חשיבתו. ועוד דבר. בן ימיני עושה עבודת קודש. נכון, הוא שמאלן אבל לפחות שמאלן עם אינטגריטי. מותר ולגיטימי לחשוב אחרת מאיתנו. העיקר שיש שם מעט יושרה. ואני חושב שיושרה זה לא מה שחסר לבן-ימיני (אולי קצת קומון-סנס). ולסיום, בעיני בן כספית הוא מקרה לפסיכיאטר. יש לו שריטה, קוראים לה ביבי. רק חבל שכולנו נאלצים להתייסר בייסוריו.
עופר,
זה בדיוק מה שאני תמיד אומר לאנשים על בן כספית.
לגבי ימיני – גם אני מעריך את העבודה שהוא עושה בהדיפת המתקפות של הדה-לגיטימטורים של ישראל. לא תקפתי את האינטגריטי שלו (וגם לא את של שביט וכספית, למרות שאת של כספית ניתן בהחלט לתקוף), פשוט ניתחתי את הסיבות שלדעתי גורמות לאנשי שמאל לתקוף את השמאל בכתיבתם או להביע עמדות ימניות לפתע.