המצעד של שבעה לילות

מהדורת סוף השבוע של ידיעות אחרונות מורכבת ממספר מוספים: מוסף השבת, מוסף" שבעה ימים", מוסף "שבעה לילות", מוסף "ממון". כמעט כל הכותבים, בכל המוספים (חוץ ממוסף "ממון" שאותו איני קורא) הם אנשי שמאל כמובן. אני מקבל את העיתון בכל סוף שבוע בתחנת הדלק ומקפיד לקרוא כמעט את כולו (ולהתעצבן).

השבוע התחלתי פתאום לחשוב על מדור קטן במוסף "שבעה לילות", שעד כה נהגתי לקרוא בלי להקדיש לו מחשבה מרובה. קוראים למדור "המצעד". בכל שבוע מדורגים בו עשרה שירים עבריים ולועזיים. לצד כל אחד מהם מופיע הסבר יענו-שנון, סטייל כותרת במדור הספורט, לסיבה שבגינה זכה השיר להופיע ב"מצעד" (השבוע, לדוגמא, לצידו של שיר של זמר בשם אייל אבן צור, מופיע הכיתוב: "מה, עוד צור? ישועתי!"). אני קורא את המדור בכל שבוע ומחזיק מעצמי בתור מי שדי מעודכן במוזיקה עכשווית. למרות זאת, לרוב אני מכיר רק שיר אחד או שניים מהשירים במצעד. השבוע, לדוגמא, הכרתי מהרשימה רק שיר אחד ורק חמישה מתוך עשרת האמנים שמבצעים את השירים במצעד (שמות של שניים מהחמישה אני מכיר אבל אני לא מכיר אף שיר שלהם).

ואז התחלתי לחשוב קצת. בעצם מי שאחראי על המדור הזה הוא כנראה כותב אחד או שניים. ברור ש"המצעד" אינו משקף איזשהו מדד פופולריות של רכישות או של כמות ההשמעות ברדיו. המצעד הרי מורכב מהרבה מאוד שירים "איכותיים" שהרוב המוחלט של הציבור לא מכיר. בן אדם אחד או שניים, שהטעם האישי שלהם, הטעם האליטיסטי שלהם, הופך ל"מצעד" של העיתון של המדינה. כל זה רק כדי להראות לנו כמה תרבותיים הם כותבי המוסף, לעומתנו, קוראי העיתון הפשוטים.

תחשבו, מה הייתם עושים עם מדור משל עצמכם במוסף התרבות החשוב ביותר בישראל? כמה אמירות של קולות שלא נשמעים בתקשורת אפשר היה להכניס לשם… במקום זה המדור מתבזבז על שטויות של כמה טמבלים…