פועלים למען הפושעים

ביום רביעי צפיתי בתכנית "המקור" בערוץ עשר. אחת הכתבות עסקה בחקירתו המשטרתית שלאדם  בשם יוסף זוהר, שהואשם ברצח אביו וזוכה ממנו על ידי בית המשפט המחוזי בת"א. הראיה העיקרית כנגד זוהר הייתה הפללתו של המטפל של אביו המנוח, שסיפר בחקירתו המשטרתית שזוהר והוא רצחו את האב יחדיו. הכתבה התרכזה בחקירתו של המטפל והראתה איך החוקרים הביאו אותו, בדרכים שונות, להעליל עלילת שווא על הנאשם.

בכתבה הובאו, בין השאר, דבריו של ד"ר בועז סנג'רו (שמאז שקראתי את הביקורת שלו על פסק הדין בעניין רומן זדורוב אני לא מחזיק ממנו בתור אדם רציני). סנג'רו טוען כבר שנים כי אסור להסתמך על הודאות של חשודים בביצוע עבירות. לדעתו, הדין הרצוי הוא הטלת מחסום פורמליסטי על הרשעת נאשמים על פי הודאתם, כך שניתן יהיה להרשיעם רק אם תמצא תוספת ראייתית מסוג "סיוע" להודאתם. הפסיקה מגדירה את ה"סיוע" כראיה ממקור נפרד ועצמאי, המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה ומתייחסת לנקודה ממשית השנויה במחלוקת בין הצדדים.

בנקודה זו צריך להזכיר שיוסף זוהר, הנאשם, הכחיש את המיוחס לו לאורך כל הדרך, כך שלכאורה התיאוריה של סנג'רו כלל לא רלוונטית כאן. עם זאת, סנג'רו לא אומר שום דבר בעניין ומכאן ניתן להסיק שלדעתו צריך תוספת ראייתית של "סיוע" גם כשמדובר בהודעה מפלילה של אדם אחד כנגד אדם אחר.

משמעות הדברים היא, פחות או יותר, שבית משפט לא יוכל אף פעם להרשיע אדם בפלילים, גם אם אין שום ספק שהוא ביצע את המיוחס לו, כשאין בנמצא שתי ראיות מסבכות נפרדות המפלילות את הנאשם. כמובן שמדובר בעמדה מופרכת, אבל שותפים לה עוד כמה אנשים בשמאל ובסנגוריה הציבורית.

אחד הנימוקים הראשיים העומדים בבסיס הדרישה המופרכת הזו הוא שהחלשת מעמדה של ההודאה, תגרום למשטרה להתרכז בחיפוש ראיות אובייקטיביות במקום להקדיש את רוב זמנה לחקירות חשודים.

עכשיו מה מצחיק פה? האנשים שנלחמים למען הטלת מחסום פורמליסטי מפני הרשעת נאשמים על סמך עדויות, כדי שהמשטרה תתמקד בחיפוש ראיות אובייקטיביות להרשעה, שוכחים לספר לנו שבמקביל הם גם נלחמים במרץ כדי לצמצם כמה שיותר את האפשרות של המשטרה להיעזר בראיות אובייקטיביות… הם נגד האזנות סתר. הם נגד פריסת מצלמות במקומות ציבוריים. הם נגד איכון טלפונים סלולריים. הם נגד הקמת מאגר של טביעות אצבע, שיוכל לעזור למשטרה להתאים את מאות טביעות האצבע שנמצאות בזירות פשע, לפושעים שלהם שייכות טביעות האצבע (כיום רק טביעת האצבע של אנשים שנעצרו נמצאת בידי המשטרה, כך שמי שלא נעצר לא צריך לחשוש מהשארת טביעת האצבע שלו בזירת פשע). הם גם נגד מאגר של DNA, שבו המשטרה תוכל להשתמש כדי לקשר ממצאי DNA שנמצאו בזירת עבירה, לפושעים שהשאירו אותם שם. 

יש שמאלנים קיצוניים שמציהירים בריש גלי שהפושעים במדינה הם קורבנות של מדינת ישראל, שהופכת אותם לאוכלוסיה מוחלשת. יש להם הרבה סימפטיה לפושעים והרבה שנאה למדינה. לפעמים יש לי תחושה שהרגשות האלה מטפטפים גם לליבותיהם של חלק מאנשי השמאל הרגילים, שאם היינו מאמצים את עמדותיהם היינו מגלים שאי אפשר להרשיע אף פושע בשום עבירה.