דילוג לתוכן

ביקור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א

נובמבר 6, 2010

השבוע היה לי העונג לבקר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ושוב יצא לי לחזות בכספי המיסים שלנו בפעולה. בעת ביקורי בפקולטה נערך בקומת הכניסה יריד בשם "התמחות בעריכת דין ציבורית-חברתית – לתכלית ראויה". הכנס נערך על ידי גוף של הפקולטה שנקרא "המשפט בשירות הקהילה", שנתמך כספית על ידי קרן פורד השמאלנית. במסגרת הכנס, הוצבו בלובי הכניסה של הפקולטה דוכנים של גופים שונים המציעים לסטודנטים למשפטים להתמחות אצלם (הסטאז' הוא, כידוע, חלק מתהליך ההסמכה של עורך הדין). בין הגופים שהפקולטה נתנה להם במה היו מוסדות ממשלתיים כמו הפרקליטות, הרשות לניירות ערך ומשרד החוץ וכן גופים מדינתיים אחרים שמטרתם העיקרית היא סיוע למעוטי יכולת כמו הסנגוריה הציבורית הארצית, הסנגוריה הציבורית מחוז ת"א, האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד המשפטים.

עם זאת, מלבד הגופים הנכבדים האלה, היו בלובי גם דוכנים של שני ארגונים נוספים: הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ואלמגור – ארגון משפטי למען נפגעי טרור.

סתם, לא באמת.

הדוכנים היו שייכים במקרה דווקא לשני ארגונים שמאלניים. אחד קיצוני יותר ואחד קיצוני, אבל פחות: "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע" והאגודה לזכויות האזרח בישראל (שרוב פעילותה כבר מזמן אינו מתמקד בזכויות אזרח בישראל). כלומר, מדינת ישראל, באמצעות הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א, מאפשרת לשני ארגוני שמאל פרטיים (שיש מי שיטען כי הם נלחמים כנגד המדינה) לחזק את עצמם על ידי גיוס מתמחים בלובי הפקולטה. וארגוני ימין בכנס? אין! למה? ככה!

הכול עובד לפי השיטה הידועה: הפקידים משתמשים בכסף שלי כדי לקדם פעילות שמאל בלי לשאול אותי.

בדרך החוצה מהפקולטה נתקלתי בעדות נוספת לשלטון השמאל בפקולטה: כרזה בזו הלשון  (ההדגשות שלי):

"הרינו להזמינכם למפגש של פרויקט "הסמינר"

במפגש זה ייערך דיון בעבודה סמינריוניות מצטיינת בפורום רחב של מרצים וסטודנטים במתכונת של סמינר מחלקתי.

העבודה שתוצג:

"משפט משווה: אפלייתם של עובדים טרנסג'נדרים בשוק העבודה – הסדרים משפטיים בדין האמריקני ובדין הישראלי"

סוגית אפלייתם של עובדים טרנסג'נדרים אינה מוסדרת בדין הישראלי. כמו כן, מעטה הכתיבה המשפטית האקדמית בישראל המתייחסת לנושא זה, ומעטים עוד יותר מקרי אפלייתם של עובדים טרנסג'נדרים שהגיעו לפתחן של ערכאות שיפוטיות.

בניגוד למצב בישראל, עובדים טרנסג'נדרים בארצות הברית שסבלו אפליה במקום העבודה החלו לפנות לערכאות שיפוטיות כבר בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. חיבור זה יבקש לבחון באופן ביקורתי את הגישות השונות בקשר עם אפלייתם של עובדים טרנסג'נדרים כפי שאלה באו לידי ביטוי בפסיקותיהם של בתי המשפט האמריקנים הפדראליים. גישות אלה תראינה כי לא זו בלבד שהדין האמריקני הפדראלי – או לכל הפחות כפי שבתי המשפט מפרשים אותו – אינו נותן מענה הולם ומקיף לנושא אפלייתם של עובדים טרנסג'נדרים, אלא שהוא מניח תפישה בינארית ביחס למגדר, וכמו כן הוא שבוי תכופות באותם סטריאוטיפים מגדריים שאותם לכאורה הוא מבקש לשרש.

על רקע "כישלון" הדין האמריקני בהתמודדות עם נושא אפלייתם של עובדים טרנסג'נדרים, יבקש חיבור זה לבחון את המסגרות הנורמטיביות הקיימות בדין הישראלי שבאמצעותן יכולים עובדים טרנסג'נדרים בישראל ללחום את מאבקם לשוויון תעסוקתי. מסגרות אלה תתגלינה כחסרות בהיקף ההגנה מפני אפליה תעסוקתית הניתנת מכוחן לעובדים טרנסג'נדרים, וכמו כן הן נעדרות הכרה משפטית בהיסטוריה של הדרה תעסוקתית של קבוצת העובדים הטרנסג'נדרים. לאור זאת, יבקש חיבור זה לאמץ אל דין העבודה הישראלי עילת איסור אפליה מחמת 'זהות מגדרית'.

המפגש ייערך ביום א' 14.11.10  בשעה 18:30 בחדר הישיבות ע"ש אלגה צגלה  (ליד לשכת הדקאן)

 לקראת הערב, ניתן יהיה למצוא את העבודה בחוצץ "הסמינר" שבדף "עיוני משפט" באתר הפקולטה.

על סטודנטים המעוניינים להשתתף במפגש להירשם בכתובת המייל:  seminar@post.tau.ac.il

 בברכה,

מערכת "הסמינר""

הבנתם עד כמה עמוקה ההזייה שבתוכה חיים אנשי הפקולטה? הנחת המוצא של העבודה הסמינריונית שנבחרה כמצטיינת היא שאי קבלה לעבודה של טרנסג'נדר היא הפליה. כלומר, אם אני לא מקבל לעבודה גבר, שסבור שהוא בעצם אישה שנולדה בגוף של גבר, ולפיכך בוחר לבצע ניתוח שבו הוא מסיר את אברי המין שלו ומקבל אברי מין נקביים, אני מפלה! כלומר, אני מתייחס לנתונים שהם לגמרי לא רלוונטיים להעסקה שלי את אותו גבר/אישה ומחליט שלא להעסיק אותו בגלל אותם נתונים רלוונטיים וזה סתם כי אני אדם חשוך. לא כ חס וחלילהי אני לא רוצה להעסיק אצלי חולי נפש. וזו נקודת המוצא שאותה בכלל אין צורך להוכיח! ברור לגמרי שיש להילחם באותה ההפליה.

העבודה מתמקדת בדרך שבה נלחמה הפסיקה האמריקאית באותה תופעה שלילית של הפליה. ומה הטעות העומדת בבסיס הפסיקה האמריקאית בנושא? העובדה שהיא "מניחה תפיסה בינארית ביחס למגדר". הבנתם? מגדר הוא לא דבר בינארי והפסיקה האמריקאית, ברוב טיפשותה, עושה טעות. הבחור שטוען שהוא אישה בגוף של גבר – הוא בסדר גמור. הבעיה היא דווקא של החברה, שמניחה בטעות שמגדר הוא דבר בינארי.

זה דווקא טיעון טוב: אדוני שומע קולות שאומרים לו שהוא המשיח? הבעיה היא של החברה שמניחה שהתודעה האנושית הפנימית היא עניין אחיד ומורכבת למעשה רק מקול אחד. גברתי טוענת שהיא היא הייתה צרצר בגלגול הקודם – גם כאן הבעיה של החברה, שחוטאת בתפיסה בינארית של חיים ומוות. אדוני מרגיש שהוא רוצה לכרות לעצמו את הרגל (באמת ראיתי תכנית טלוויזיה על הפרעה כזו פעם), הבעיה היא איתנו ועם התפיסה הפרמיטיבית שלנו על שלמות הגוף.

שנת לימודים פוריה לכל הסטודנטים.

מודעות פרסומת

From → Uncategorized

3 תגובות
  1. עופר permalink

    יפה.

  2. איציק permalink

    חזק. מעניין מאוד. צריך למצוא דרך להיאבק בגנבת הכספים שלנו.

Trackbacks & Pingbacks

  1. אוניברסיטת ת"א – הבית של השמאל הקיצוני « שלום מחר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: