דילוג לתוכן

משפט מקומי (ירושלים הרים סביב לה)

אוקטובר 16, 2010

ויסאם ראדי, שוטר פלסטיני, זוכה מרציחתו של  יוסי אברהמי ז"ל במסגרת הלינץ' ברמאללה. זאת למרות שהכה את אברהמי בראשו עם צלב, שמשמש לפירוק ברגי גלגלי מכוניות, ולמרות שהודה בפני מדובב כי באותו הזמן החייל היה עדיין בחיים. המשפט של ראדי התקיים בבית המשפט הצבאי בעופר, השוכן במחנה צבאי שנמצא צפונית לגבעת זאב ודרומית לביתוניה.

הידיעה היחידה שראיתי על הזיכוי פורסמה במקומון "זמן ירושלים" של מעריב.

צודקים. אין ספק שאין שום עניין ארצי בידיעה מסוג כזה. במיוחד לא לאור העובדה שכעת אנו מציינים עשור ללינץ'. מדובר כאן פשוט בעניין מקומי ירושלמי…

שביתת עובדי תברואה בעיר, פתיחת מתנ"ס בשכונת ניות, תככים בעירייה, זיכוי חשוד ברצח בלינץ' ברמאללה בנסיבות מפוקפקות – דברים כאלה לא מעניינים את שאר תושבי המדינה!

יהודי שדורס ילדים שיידו עליו אבנים במארב מתוכנן ופוצע אותם קל? זה כבר נושא לאייטם ראשון בחדשות של אולפן שישי!

אבל יש כאן גם מקום לאופטימיות: איזה יופי שכשצריך, התקשורת שלנו תופסת את שטחה של ירושלים כמתפרס על פני מרחבים עצומים שאפילו אנשי ימין קיצוני לא ידעו עליהם! כמעט עד רמאללה! 

מודעות פרסומת

From → Uncategorized

5 תגובות
  1. דניאל ר permalink

    בכל משפט רצח צריך להוכיח מעבר לספק סביר ש:
    1. הנאשם גרם למות הקרבן
    2. הנאשם התכוון לגרום למות הקרבן

    כמעט שאין דרך להוכיח מי מהנוכחים גרם למותו של יוסי והגירסה של ויסאם באשר לכוונה שלו סבירה.

    • דניאל – אתה ממש לא מדייק.
      מבלי להיכנס לניתוח עומק:
      ראשית, לא חייבים להוכיח שנאשם גרם לרצח במו ידיו כדי להרשיע ברצח. בשביל זה קיימים דיני השותפות במשפט הפלילי. אפשר להרשיע ברצח גם מישהו שלא היה בזירת ביצוע העבירה. שנית, לא תמיד גם חייבים להוכיח כוונה לרצוח: במקרים בהם יש מספר שותפים לביצוע עבירה, ובמהלך ביצועה בוצע על ידי אחד מהם רצח, כל שצריך להוכיח בשביל להרשיע את האחרים ברצח הוא שהם צפו שיש אפשרות לכך שיקרה רצח. בדרך כלל עושים שימוש בדוקטרינה זו כדי להרשיע את מי שהיה שותף לשוד שבמהלכו נרצח מישהו ברצח, גם אם לא ירה בעצמו בקורבן. לא הייתה סיבה שלא לעשות שימוש בדוקטרינה גם כאן.

  2. למיטב הבנתי הוא זוכה משני נימוקים:
    א.לא הוכח כי הנאשם חפץ במותו של אברהמי ז"ל – בית המשפט קיבל את ההסברים של הנאשם במשטרה לפיהם הוא הכה את המנוח כדי לפרוק עצבים ובגלל הלחץ החברתי.
    ב. בית המשפט קבע כי לא ברור שהמנוח היה בחיים בזמן שהנאשם הכה אותו, וזאת למרות שהיה עד שהעיד על כך במשטרה ולמרות שהנאשם עצמו הודה בכך בפני מדובב.
    שמעתי שיש הרבה פגמים בפסק הדין אבל לא אכנס אליהם כי איני מכיר את הנושא מספיק טוב. בקרוב ינתן גזר דין. נקווה שהתביעה תערער על הזיכוי.

  3. ofer permalink

    תודה על המידע. ובאמת, מה היו הנימוקים בזיכויו?

  4. למה הוא זוכה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: